"הקושי הוא לשכנע את התייר לבוא לישראל בפעם הראשונה" אמר לאחרונה האורח בישראל לוראן רומני מנכ"ל רשות התיירות הצרפתית, האיש האחראי לשימורה של צרפת כיעד התיירות הבינלאומית הראשון בעולם.

גורמי התיירות בארץ מודעים לקושי העצום בהגברת התיירות לישראל הנובע מתדמיתה הירודה של המדינה ולכולם ברור שזירת ההתגוששות רווית-דם במזרח התיכון אינה מהווה הזמנה אטרקטיבית לבוא לכאן לבקר, לנפוש, לבלות.

מתוך תחושת חוסר ברירה מתמקדים מאמצי השיווק ב"משוכנעים", בניהם יהודים ואוונגליסטיים אוהדי ישראל שתמונת המצב המדיני- בטחוני גרועה ככל שתהיה אינה מרתיעה אותם מלבוא בשערי המדינה.

המוחות היצירתיים ביותר במדינה תרים ללא הרף אחר "חומרי גלם תדמיתיים" שיש בכוחם לייצר דימויים חיוביים שיסייעו בהבאת הבלתי-משוכנעים כתיירים לישראל .

8 פרסי נובל בהם זכו מדענים ישראליים בשנים האחרונות לצד אין ספור פיתוחים טכנולוגיים, מדעיים ורפואיים חלקם מצילי נפש לא משנים את המאזן השלילי בתדמיתה של ישראל, המדינה שהוגדרה במחקר בינלאומי "המדינה המסוכנת ביותר לשלום העולם" ומחקר אחר הגדירה "מדינה לא כיפית..".

אחדים מאוהדי נבחרת אנגליה בכדורגל שליוו את נבחרתם למשחק ברמת-גן אמרו לי באופן כמעט גורף שהתרשמותם החיובית מישראל הייתה מעבר לכל ציפיותיהם וככלל הודו באזני שלולא המשחק ספק אם היו מעלים על דעתם להגיע לכאן.

הספורט במרבית מדינות העולם מהווה כיום כור היתוך אדיר ליצירת מוקדי עניין של ההמונים, עובדה המניעה מיליוני אוהדי ספורט מרחבי העולם להגיע לתחרויות ומפגשי ספורט בין מדינות .

די לעקוב אחר מאמצי השיווק האדירים של מדינות בעולם המתחרות על הזכות לארח טורנירים בינלאומיים בהבינם אל נכון את הפרמיה האדירה הצפויה באירוח תיירים מכל העולם , תרומה נכבדה למשק המקומי, לענף התיירות כמו גם לתדמית הלאומית.

דוגמה אחת מיני רבות היא ברצלונה שארחה את המשחקים האולימפיים בשנת 1982 ומאז הפכה לעיר התיירות התוססת של אירופה.

בהקשר הישראלי ניתן לפקפק ביכולת של ישראל להוות במה עולמית מרכזית לתחרויות ספורט הישגי ככדורגל או כדורסל : מלבד אותה תדמית לאומית ,העומדת תמיד כאבן נגף, אין לישראל הרבה להציע ברמת המתקנים וסיסמת "הטוטו מקדם את הספורט" אין בה ממש בקנה מידה בינלאומי.

ובכל זאת נדמה שיש לנו הרבה להציע לעולם בתחום הספורט : ישראל הופכת בשנים האחרונות למדינה תוססת של ספורט עממי ואתגרי , מרוצי מרתון , תחרויות טריאתלון, מסלולי אופניים ורכב 4/4, תחרויות סנפלינג ושיט ומה לא.

ישראל מציעה לספורטאיה כ- 300 ימי שמש בשנה , חוף ים לכל אורך המדינה לצד חבלי ארץ מגוונים, מהמדבר בדרום עד הנוף ההררי בצפון – נתוני פתיחה מעודדים בכל קנה מידה.

נדרשת תובנה שיווקית יצירתית , וכזו נמצאת כאן בשפע, לתרגם את הפוטנציאל התדמיתי של אתרי ההיסטוריה והתנ"ך בהם משופעת המדינה למותגי ספורט עממי בינלאומיים בנוסח
Dead Sea Marathon, Masada Down Hill, Tiberias Triathlon, Caesarea Windsurfing Cup, River Jordan Kayak Challenge

מדינת ישראל משקיעה בעצם הימים האלה משאבים משמעותיים בסלילת מסלול אופניים מצפון ועד דרום, הישג לא מבוטל במדינה בה סדר העדיפות הלאומי אינו מעודד בעליל הקצאת משאבים ניכרים לעידוד הספורט העממי.

המודעות ההולכת וגוברת בכל העולם ליתרונות הבריאותיים הגלומים בפעילות ספורטיבית יוצרת קבוצות "משוגעים לעניין" המחפשים כל העת אתגרי ספורט חדשים על פני הגלובוס.

לא יהיה זה מופרך להניח שרבים מחובבי הרכיבה באופניים, המכורים לתחרויות הטריאתלון או הג'וגרים והאצנים למיניהם וסוגיהם עשויים "להעלים עין" מהשפעות של תדמית מצטברת של ישראל בבואם לסמן את מסלול התחרות הבא שלהם מעבר לים.

לאור האמור יש לדעתי לטפח בעולם את תדמית הספורט העממי של ישראל בעיקר באמצעות האינטרנט המאפשר פילוח מרבי של קהלי "המשוגעים לדבר" בעולם, יכולת מעשית לבנות מסדי שיווק יעילים, ההזדמנות לקדם ויראלית את המסר השיווקי ברשתות חברתיות ולא פחות חשוב, לייצר קמפיינים מנצחים בתקציבים שגם מדינת ישראל יכולה לעמוד בהם.
ולמה בעצם לא להשתמש בסיסמא נוסח
Israel . Where sport is also a religion.